יום ש', יח’ באדר א' תשע”ט
קהילה ושכונה לוח אירועים חדר מורים הרשמה ונהלים אתר בתי הספר הניסויים חט"ב והתיכון צור קשר

בית הספר הניסויי ארגנטינה מעודכן דצמבר 2017 מודל הערכה- ניסויי ארגנטינה הערכה ממוקדת תכנית פעולה הערכת האמצע נעשית בבית הספר בחודשים טבת – שבט. כלי הערכה זה מבוסס על תפיסה הטוענות כי הלמידה הינה תהליך מורכב, אינטראקטיבי ופעיל. הלומדים בונים ידע באופן ייחודי להם ותהליכי הערכה הינם איכותניים ובוחנים תהליכים ולא רק תוצרים. תהליך ההכרה מעודד לומדים לבצע הערכה עצמית ולהניע עצמם לפעולה. מאפייני הערכה בבית הספר: · ההערכה תיעשה במגוון חלופות, למעשה כל מפגש בין מורה לתלמיד יכול לשמש עילה להערכה לא פורמאלית ולא סטנדרטית. ההערכה צריכה להיות מלווה בתהליכי רפלקציה של הלומד. בתהליך ההערכה, הילד הוא בבחינת שותף פעיל המספק למורה מידע על אופי למידתו (לוין ונבו ). · תהליך הערכה הינו תהליך חברתי ולכן חייב להתקיים דיאלוג בין המורה לתלמיד. הילד שותף בשלבים השונים של תהליך הערכה: הערכה עצמית, הערכה ב"גובה העיניים" ושותף לקביעת המטרות בתכנית העבודה. · התייחסות לתהליך ולהישגי (תפקודי) הילד בתחומים שונים: חברתי, רגשי, לימודי. · שיטת הערכה זו תאפשר למידה על מידת האפקטיביות של תהליך זה על תהליך ההתפתחות והלמידה של הילד. · יעדי הערכה צריכים להיות מנוסחים אופרטיביים, כלומר, לפרט מה הילד אמור לעשות, או כיצד עליו לנהוג לשם יישום והשגת היעדים. · הערכה תכלול את הביצועים הנדרשים בכל אחד מהתחומים על פי המצופה בכל דרג. חשוב להקפיד על בהירות השפה ולוודא שהתלמידים הבינו את המתבקש. · תהליך הערכה הממוקד תהליך צריך לסייע ללומד לזהות בעצמו את המקום בו הוא נמצא ביחס למקום בו היה וביחס למצופה ממנו ומקבוצת השייכות שלו (עבר- הווה-עתיד). · חשיבות שיתוף התלמיד בתהליך זה ובחשיבה על הפעולות המתבקשות לשיפור או להתקדמות (טיפוח של לומד בעל הכוונה עצמית, הכוונה לפרואקטיביות של התלמיד בתהליכי הלמידה וההתחנכות שלו). · חלק מסכם של תהליך הערכה זה הינו, הסכמה על שלושה יעדים אופרטיביים, קונקרטיים להמשך שנת הלימודים והסכמה על דרכי הפעולה "מהמקום" בו נמצא התלמיד "למקום" אליו הוא מבקש ומצופה ממנו להגיע. · תהליך הערכה זה, יוערך על ידי צוות ביה"ס לקראת הטמעתו ככלי הערכה חצי שנתי בשנים הבאות. · המטרה בעתיד להרחיב את השותפים להערכה ולשתף את ההורים וקבוצת העמיתים. דרכי העבודה: 1 תיאור תמונת המצב של התלמיד יעשה ע"י כל איש צוות בהקשר לתחום הדעת אותו הוא מלמד, התייחסות לכישורים או לתפקודים אחרים של התלמיד יעשה בהקשר לתחום הדעת, למשל: בשיעורי אנגלית עוזר לחבריו כאשר מסיים משימות או חשוב לו מאוד לקבל שיעור פרטני ומתקשה לעבוד בשיעור בקבוצה. 2 התלמיד[1] יתאר את תפקודו בתחומים השונים (בהלימה לתהליך אותו הוא עבר מתחילת השנה ובהלימה למצופה מקבוצת השייכות שלו). 3 תיאור תמונת המצב של המורה המקצועי יוגש למחנך הכיתה . 4 מחנך הכיתה יתייחס בהערכה לכל מרכיבי התפקוד של התלמיד (חברתי, רגשי ולימודי) ובכל תחומי הדעת. 5 מפגש הורה מורה ילד – שיתוף ההורים בתהליך הערכה של הצוות, מפגש זה יהווה רכיב נוסף בתהליך הערכה ובמתן "מקום" משמעותי להורים בחשיבה ובהמלצה על מטרות העבודה. 6 המחנך לפני הפגישה המסכמת עם התלמיד ינתח את הראיות שנאספו, יזהה דפוסים שחוזרים על עצמן, יבדוק אפשרויות להכללה של תחומי תפקוד בדרך שתאפשר שיח משמעותי ותקדם בחירה של מטרות רלוונטיות לתפקודו של התלמיד. 7 שיח משותף תלמיד- מחנך: קריאה של המסמך המשותף, זיהוי הכוחות והפער בין המצוי לרצוי (ברמת התלמיד) המטרה הסכמה על יעדים אופרטיביים להמשך שנת הלימודים. תהליך העבודה עם הכיתה והתלמיד: הצגת הכלי בכיתה ע"י מחנך הכיתה: (בניית שפה משותפת, תיאור תהליך העבודה, דגש על חשיבת במעורבות התלמיד, הדיאלוג, תכנית העבודה) ישיבה פדגוגית על השכבה/ כיתה/תלמיד הערכת עצמית של התלמיד והערכת הצוות את התלמיד איסוף ממצאי הערכה על ידי המחנך מפגשי הורה מורה ילד ניתוח הממצאים על ידי המחנך והכנת המפגש האישי עם התלמיד מפגש מסכם תהליך עם התלמיד והסכמה על תכנית אישית לתלמיד [1] משוב שהתלמיד עצמו מפיק יעיל יותר ממשוב שבא ממקור חיצוני, נמצא שמשוב עצמי מקדם מוטיבציה פנימית ותחושת מסוגלות וכן כשירויות מטה-קוגניטיביות החיוניות להכוונה עצמית של הלמידה (Black & Wiliam.1998;Harlem, 2006 אצל בירינבוים 2007).